אגדת אופליה - יהודית רביץ

* הפלייבק נאמן למקור

לנוחותך, להלן ביצוע המקור מהיוטיוב:

מילות השיר:

שם עץ של ערבה רכון על מיי הפלג,
עלי הכסף משתקפים בתוך מראת גלים.
לשם נשאה זרים, פרחי אפור ותכלת,
זרי סירפד ומרגנית וסחלבים סגולים.

טיפסה היא על ענפי העץ הרוטטים ממעל,
ביקשה לקלוע לראשו פרחים ועשב בר.
אך יחד עם הזר נפלה אל מיי הנחל,
כשענף שוטה אחד - בגד בה ונשבר.

על פני המים שמלותיה נפרשו,
כמו בת-ים קטנה על גל,
ואז נישאה לרגע על מיימי הנחל המוצל.

אוווווופליה...אוווווופליה...

לפתע את קולה נתנה בשיר לשניים,
כאילו לא ידעה דבר על גודל אסונה.
כאילו היא עצמה נולדה לחיות במים,
כאילו מימים היו מיי-נחל מעונה.

על שמלותיה רוו תוך רגע קט,
במים שכבדו מרוב,
ועם שיריה אז נפלה אל חיק המוות הרטוב.

אוווווופליה...אוווווופליה...

אוווווופליה...